#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין נגר הנגרר והמונח במקדש ובמדינה לר' יהודה ולרבנן ?</p><p dir='rtl'>וכמי הלכה ?	"לרבנן נגרר שרי רק במקדש, ומונח אף במקדש אסור.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יהודה נגרר שרי גם במדינה, ומונח במקדש.</p><p dir=""rtl"">הלכה כר' יהודה להתיר נגרר במדינה, אך לא מונח במקדש.</p>"	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נגר שאינו קשור בדלת אלא במזוזה מה דינו ?<p></p><p dir=""rtl"">ואיך יתפרש מעשה דרבי טבלא ?</p>"	"אין נועלים בו.<p></p><p dir=""rtl"">ומה שרבי טבלא לא מחה הוא משום שהיה ניטל באגדו.</p>"	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין נגר הנקמז (נפחתה האיסקופא ונכנס הנגר בקרקע) ומ&quot;ט ?	ר' זירא נסתפק.</p><p dir='rtl'>ורב יוסף הביא ברייתא דרבנן מתירים ור' יהודה אוסר, ואמר שמואל דהלכה כר' יהודה לאסור.</p><p dir='rtl'>והטעם משום דמחזי כבונה.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין נגר המונח ויש לו בית יד ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין לנעול בכלי גדול שצריכים כמה בנ&quot;א להרימו ?	בתרווייהו שרי, דיש תורת כלי עליהם ואי&quot;ז בניין.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן שרי לפרוס מחצלת ע&quot;ג כיפי דארבא ?</p><p dir='rtl'>ואיזו עצה נתן רב על דיכרי דר&quot;ה דבעו ביממא טולא ובלילא אוירא ?	אם יש בכ&quot;א טפח, או שאין בין אחד לאחד ג' טפחים.</p><p dir='rtl'>ואמר רב שישייר טפח במחצלת, דהו&quot;ל מוסיף על אוהל עראי.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם ההיתר ליתן וילון (לרש&quot;י בעירובין) ?	דאינו קבוע שם והוא כדלת.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ג' תנאים התירו כילת חתנים ?</p><p dir='rtl'>והיכי&nbsp;&nbsp;משכח&quot;ל ? (רש&quot;י)	אין בגגה טפח.</p><p dir='rtl'>ואין בתוך ג' סמוך לגגה טפח.</p><p dir='rtl'>ואין בשיפועה טפח.</p><p dir='rtl'>ומשכח&quot;ל כגון שיש ע&quot;ג המיטה כמה כילות העולות ויורדות, ובכל שיפוע אין טפח.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירת הברייתות בדין סייאנא (כובע) אם יוצאים בו, לס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד כשיש טפח אסור מטעם אוהל, כשאין מותר.</p><p dir='rtl'>ומקשינן דשרביב בגלימיה טפח וכי הוא אסור.</p><p dir='rtl'>אלא הוא משום שמא יפול ויבוא להביאו. ובלא מהודק חיישינן להכי, ואידך ברייתא במהודק.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחזירים או דוחקים ציר התחתון והעליון של כלים במקדש ובמדינה ומדוע?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בשל קרקע ומדוע ?	לת&quot;ק : עליון אסור אף במקדש, דהוי בונה, וס&quot;ל להאי תנא יש בניין בכלים.</p><p dir='rtl'>תחתון במדינה אסור שמא יתקע, ובמקדש מותר דאין שבות במקדש. [וכגון דהוי צורך שיש בו מלח וכיו&quot;ב]. ואף במדינה מותר לדחוק.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה מותר עליון במקדש, ותחתון במדינה.</p><p dir='rtl'>בשל קרקע אף להחזיר תחתון אסור אף במקדש, דבקרקע גם כ&quot;ד חשיב בניין.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרי למרח רטייה, או ליתן מתחילה, או להחזיר (כשנטל מדעת) במקדש ובמדינה ?	למרח אסור משום ממרח.</p><p dir='rtl'>ליתן בתחילה אסור.</p><p dir='rtl'>להחזיר במדינה אסור, ובמקדש כשהסירה לצורך עבודה מותר דאין שבות במקדש והתירו סופן משום תחילתן.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה הרטייה מאליה, האם שרי להחזירה במדינה ? (לרב חסדא ולרב אשי).	רבנן שרו, ור' יהודה לא שרי אלא לדחוק מלמטה למעלה ולהפך. והלכה כר' יהודה.</p><p dir='rtl'>ולרב חסדא פליגי בנפל ע&quot;ג כלי, ואם נפל ע&quot;ג קרקע לכו&quot;ע אסור.</p><p dir='rtl'>לרב אשי פליגי בנפל ע&quot;ג קרקע, אבל נפל ע&quot;ג כלי לכו&quot;ע שרי.	<br/>עירובין דף קב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דבמתני' תנן דנימת כינור קושרים ולא נותנים מתחילה, ובברייתא תניא דעונבים ולא קושרים ? (5 בס&quot;ד ומסקנא).	"א. לר""א דמכשירים דוחים שבת קושר, לרבנן עונב. ומקשינן דלר""א יעשה אף בתחילה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. מתני' כר' יהודה דעניבה הויא קשירה, וע""כ יקשור. וברייתא רבנן. ומקשינן דמ""מ אי ר' יהודה שרי א""כ ס""ל כר""א המתיר מכשירים, ואפי' לכתחילה נמי.</p><p dir=""rtl"">ג. מתני' כרבנן דר""ש דלא שרו אלא קשירה דהיא מכשירים שא""א לעשות מאתמול, ולא נתינה בתחילה דאפשר מאתמול. וברייתא כר""ש דלא שרינן מכשירים כלל.</p><p dir=""rtl"">ד. הכל כרבנן, ומתני' מן האמצע דצריך קשירה, וברייתא מן הצד דסגי בכריכה.</p><p dir=""rtl"">ה. הכל כרבנן, ופליגי אי גזרינן מן האמצע אטו מן הצד.</p>"	<br/>עירובין דף קב		
